מאירי על חולין נ״ט ב

1 יש דברים אחרים שאנו צריכין לסימנין שבבהמה וחיה אע"פ שנודעו סימני טהרת גופן והוא לידע איזה מין בהמה ואיזה מין חיה כדי לידע בחלב שלה אם אסור או מותר שהרי חלב חיה מותר הוא שלא אסרה תורה אלא חלב שור וכשב ועז וסימנין אלו לא נתפרשו בתורה אלא שפרט שמות הבהמות ושמות החיות ומי שאינו מכירן אין זה מועיל לו כלום והוא צריך לידיעת סימנין אלו ומה הן הסימנין כל שהוא מוצא אותה בקרנים מפוצלות ר"ל משתרגות לשנים אין צריך לבדיקה אחרת אלא חיה הוא בלא ספק ויש גורסים בזו מפוצלות ר"ל כפופות ממה שנאמר בקדושין מאי משמע דהאי אגמון לישנא דבוצלא הוא וכו' אם כן כל שנמצאו קרניה מפוצלות או שראשיהן כפופין אין צריך בהם לבדיקה אחרת:

2 ולענין ביאור מה שנאמר כאן והרי צבי דאין קרניו מפוצלות ואנו רואים שהם מפוצלות לכמה פצולין פירשו שלא על הצבי שאנו קורין דירגי הוא אמור כאן אלא על היעל שאנו קורין בוק אישטאיין ויש מפרשים בו איל הנקרא קאבורול ומ"מ יש גורסין מובצלות כמו שכתבנו כדי להעמיד את הצבי בחזקתו לא היו קרניה מפוצלות או מובצלות הוא צריך בהן שלשה סימנין כרוכות ר"ל שיהו קרניה עשויים גלדים גלדים זה על גב זה חדוקות ר"ל שיהו אותן הגלדים עומדין בהדוק ושלא יהא מצוי להתקלף אחד מעל חברו הדורות ר"ל שיהו קרנים אלו עגולות וטעם צרך סימנין אלו שאם כרוכות לבד הרי קרני השור כן אלא שאינן חדוקות היו כרוכות וחדוקות הרי אף קרני העז כן אלא שאינן עגולות אבל מכיון שהן כרוכות וחדוקות והדורות אין לספקם כלל אלא במין אחד והוא נקרא בלשון תלמוד עזא כרבוס ומ"מ הרי נפסק בה שהוא מין חיה וגדולי המחברים מפקפקים בה ומצריכים מפני זה שיהו גלדים אלו מובלעים זה בתוך זה והוא ענין דמיבלע חידקיהו ואין דבריהם נראין שהרי בהדיא פסקו בגמרא כשמואל בריה דרב שהתיר את חלבה ומקצת חכמים מפרשים כרוכות חדוקות והדורות בדרך אחרת וזה עקר טלפים אין בהם לחיה על בהמה סימן מובהק ומתוך כך אין משגיחין בהם לענינים אלו:

3 יש מן חיה ששמה קרש בלשון תלמוד ואין לה אלא קרן אחד ומ"מ חיה היא וחלבה מותר ומגדולי המחברים דנוה בספק ואוסרין חלבה מספק:

4 בפרק אותו ואת בנו יתבאר על עזי הבר שהן חיה וחלבן מותר ועל שור הבר שהיא בהמה וחלבה אסור:

5 יש מין אחר שקורין עכשיו בורופול ונפל בו ספק בדורות הללו יש מי שאומר שהוא שור הבר ובהמה הוא וחלבה אסור ופרשו עליו שהוא רים האמור באיוב וזו ראיה שלהם לאיסור שהרי זה ראוי למלאכה וחיה אינה בת מלאכה כמו שהתבאר במסכת ע"ז ויש מי שאומר עליו שהוא יחמור האמור בתורה והוא מין חיה וכן נוהגים בו היום ואין נוהגים בו איסור אלא בשמנו של גיד:

6 אדם הרי הוא בכלל חיה שנאמר ויהי האדם לנפש חיה ולא נכלל לא בחיה טהורה ולא בחיה טמאה וכן אינו בכלל סימנין שלהם ומי שאכל מבשרו בין חי בין מת אינה לוקה ומ"מ עבר בעשה שנאמר זאת החיה אשר תאכלו הא אחרת לא תאכלו ולאו הבא מכלל עשה עשה וכן הדין בחלבים שבו ודבר זה יתבאר בתלמוד כתובות וכן יתבאר שם דין דמו ודין חלב האשה: